סדר קידוש לבנה
הללויה, הללו את ה מן השמים, הללוהו במרומים: הללוהו כל מלאכיו, הללוהו כל צבאיו. הללוהו שמש וירח, הללוהו כל כוכבי אור. הללוהו שמי השמים, והמים אשר מעל השמים, יהללו את שם ה , כי הוא צוה ונבראו. ויעמידם לעד לעולם, חק נתן ולא יעבור:
הריני מוכן ומזמן לקים המצוה לקדש הלבנה לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל.
ישים פניו למזרח ויישר רגליו ויראה ראיה אחת בפני הלבנה קודם שיתחיל לברך, ואח"כ לא יביט בה כלל.
ברוך אתה ה אלקינו מלך העולם, אשר במאמרו ברא שחקים, וברוח פיו כל צבאם, חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, ששים ושמחים לעשות רצון קונם, פועל אמת, שפעלתו אמת, וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן, שהם עתידים להתחדש כמותה, ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו. ברוך אתה ה מחדש חדשים:
ג"פ ברוך יוצרך, ברוך עשך, ברוך קונך, ברוך בוראך.
ורוקד ג"פ ואומר ג"פ
כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך, כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה.
ג"פ תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן.
ג"פ כאבן ידמו זרועך בגדל ופחד אימתה עליהם תפל:
ג"פ דוד מלך ישראל חי וקים:
ויאמר לחברו ג"פ שלום עליכם. וחברו משיב ג"פ עליכם שלום:
ג"פ סמן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל אמן.
קול דודי הנה זה בא, מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות. דומה דודי לצבי או לעפר האילים, הנה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלנות, מציץ מן החרכים:
שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי: עזרי מעם ה , עשה שמים וארץ: אל יתן למוט רגלך, אל ינום שמרך: הנה לא ינום ולא יישן, שמר ישראל: ה שמרך, ה צלך על יד ימינך: יומם השמש לא יככה, וירח בלילה: ה ישמרך מכל רע, ישמר את נפשך: ה ישמר צאתך ובואך, מעתה ועד עולם:
הללויה, הללו אל בקדשו, הללוהו ברקיע עזו: הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו: הללוהו בתקע שופר, הללוהו בנבל וכנור: הללוהו בתף ומחול, הללוהו במנים ועגב: הללוהו בצלצלי שמע, הללוהו בצלצלי תרועה: כל הנשמה תהלל יה, הללויה.
תנא דבי רבי ישמעאל, אלמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחדש דים, אמר אביי הלכך צריך למימרא מעמד. מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על דודה. ויהי רצון מלפניך ה אלקי ואלקי אבותי למלאת פגימת הלבנה, ולא יהיה בה שום מעוט, ויהי אור הלבנה כאור החמה, וכאור שבעת ימי בראשית, כמו שהיתה קודם מעוטה, שנאמר את שני המארת הגדלים. ויתקים בנו מקרא שכתוב ובקשו את ה אלהיהם ואת דויד מלכם אמן:
למנצח בנגינת מזמור שיר: ה יחננו ויברכנו, יאר פניו אתנו סלה: לדעת בארץ דרכך, בכל גוים ישועתך: יודוך עמים ה , יודוך עמים כלם: ישמחו וירננו לאמים, כי תשפט עמים מישר, ולאמים בארץ תנחם סלה: יודוך עמים ה , יודוך עמים כלם: ארץ נתנה יבולה, יברכנו ה אלקינו: יברכנו ה , וייראו אתו כל אפסי ארץ:
עלינו לשבח לאדון הכל, לתת גדלה ליוצר בראשית, שלא עשנו כגויי הארצות, ולא שמנו כמשפחות האדמה, שלא שם חלקנו כהם, וגורלנו ככל המונם. שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ, ומושב יקרו בשמים ממעל, ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלקינו, אין עוד. אמת מלכנו, אפס זולתו, ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך, כי ה הוא הה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, אין עוד:
ועל כן נקוה לך ה אלקינו, לראות מהרה בתפארת עזך, להעביר גלולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון, לתקן עולם במלכות שדי, וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ, יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי לך תכרע כל ברך, תשבע כל לשון: לפניך ה אלקינו יכרעו ויפלו, ולכבוד שמך יקר יתנו, ויקבלו כלם את על מלכותך, ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלך בכבוד, ככתוב בתורתך: ה ימלך לעלם ועד: ונאמר: והיה ה למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה אחד ושמו אחד:
קדיש יתום
טובים מאורות שברא אלקינו. יצרם בדעת בבינה ובהשכל. כח וגבורה נתן בהם. להיות מושלים בקרב תבל: מלאים זיו ומפיקים נגה. נאה זיום בכל העולם. שמחים בצאתם וששים בבואם. עושים באימה רצון קונם: פאר וכבוד נותנים לשמו. צהלה ורנה לזכר מלכותו. קרא לשמש ויזרח אור. ראה והתקין צורת הלבנה:
יהי החדש הזה כנבואת אבי חוזה. וישמע בבית זה. ובבתי כל ישראל קול ששון וקול שמחה: חזק ימלא משאלותינו. אמיץ יעשה בקשתנו. והוא ישלח במעשה ידינו ברכה והצלחה: )אם מקדשין הלבנה במוצאי שבת. במוצאי יום גילה. שמך נורא עלילה. שלח תשבי לעם סגלה. רוח ששון והנחה(: קול צהלה ורנה. שפתינו אז תרננה. אנא ה הושיעה נא. אנא ה הצליחה נא: